המקרא השלם הראשון בפינית. לפניו היו הברית החדשה של מיקאל אגריקולה משנת 1548 וחלקים מן הישנה; אחריו היה מקרא שלם בשפה שכמעט לא נכתבה. ארבעה מלומדים עשו את המלאכה בין 1638 ל־1641 — אסקיל פטראוס, מרטינוס סטודיוס, הנריקוס הופמן וגרגוריוס מתאי — תחת איסאקוס רותוביוס, הבישוף של טורקו, שדחף את המפעל עד סופו. פינלנד הייתה חלק משוודיה, והכרך הופיע ב־1642 בחסות המלכה כריסטינה.
הם תרגמו מן העברית ומן היוונית והגרמנית של לותר לצדם. המקרא השוודי של גוסטב ואסה היה הספר האחר שעל השולחן; הוא איננו באוסף הזה, ולכן השרשרת רושמת כאן רק את לותר. השפעתה הגדולה יותר של ה־Biblia של 1642 נפלה על הפינית עצמה. שפה שכמעט לא הייתה בה פרוזה כתובה קיבלה, בכרך אחד, אוצר מילים ומקצב לכול — מן החוק ועד הקינה — וכל מקרא פיני מאוחר יותר הוא תיקון שלה או יורש שלה, ולא התחלה חדשה.
בקורא הזה כאן הקו הפיני חדל להיות פיני. שלושה שלבים מתחת ל־Kirkkoraamattu 1933/38, מתחת ל־Biblia 1776, מופיעה מהדורה זו, ומתחתיה הגרמנית של לותר משנת 1545. זהו המקום היחיד באוסף שבו שרשרת של מקרא בלשון עם יורדת אל לשון עם אחרת במקום ליפול היישר אל העברית ואל היוונית. הנוסח כאן בא ממאגר VKS של הפינית הספרותית הקדומה במרכז Kotus, ולכן הכתיב שאתם רואים — ״tulcon walkeus״ — הוא זה של דפוס 1642 עצמו ואינו מחודש.